החלטה בתיק ת"א 26967-02-11

הנתבעת עותרת להורות על עיכוב הליכי התובענה שהגישה נגדה התובעת, נוכח "הליך תלוי ועומד" המתנהל בבית המשפט המחוזי-מרכז במסגרת ת.א. 56205-02-11 (להלן: " ההליך האחר").

התובעת בהליך שלפניי הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת, בעתירה לפיצוי בסכום של 780,000 ש"ח, בגין נזקים נטענים שנגרמו לרכושה.

ברקע כתב התביעה, מתואר כי במועדים הרלוונטיים עסקה התובעת בהוצאה לאור ובשיווק של רשת מקומונים. משרדיה מוקמו במבנה מסחרי ברחוב הירמוך 9 בעיר יבנה (להלן: " הנכס"). מערכת היחסים בין הצדדים הייתה עכורה מחמת כתבות שהוציאה התובעת לאור בעניין אופן התנהלות הרשות המקומית.  

לטענת התובעת, ביום 2.2.04 הגיעו נציגי הנתבעת אל הנכס לשם ביצוע צו סגירה מנהלי כנגדה וכנגד אחרים, שחלקם בגדר התובעים בהליך האחר.

נטען כי הנתבעת פינתה את יושבי הנכס, תוך הפקרת תכולתו, באופן שהביא להרס ולבזיזת משרדי התובעת והודגש כי: ".. .ההליך הסגירה המנהלי התבצע בניגוד לכל הוראת דין מחייבת..." (ר' סעיף 10 בכתב התביעה בהליך זה).

בנוסף, נטען כי הנתבעת נקטה כנגד התובעת בהליכים פליליים בגין ניהול עסק ללא רישיון שבסופם לא הורשעה.

בכתב הגנתה, הכחישה הנתבעת את טענות התובעת ובין היתר, טענה להעדרם של קשר סיבתי ועילת תביעה. לגישת הנתבעת, במועדים הרלוונטיים נאסרה כניסת התובעת לנכס, מכוח צו מניעה זמני שהוצא כנגדה במסגרת הליכי פירוק. עוד נטען ליכולת התובעת לפעול כנגד צו ההפסקה המנהלי ומניעותה מלטעון טענותיה משלא עשתה כן.

בהליך האחר, הגישו הדפסות איכות יבנה בע"מ, גב' חמדה בן עזרא ומר מקסים בן עזרא תביעה כספית כנגד הנתבעת בעתירה לפיצוי בסכום של 3,500,000, בגין נזקים נטענים שנגרמו כתוצאה מביצוע אותו צו מנהלי, פינוי יושבי המקום והפקרת תכולתו שהביאה להרס ולבזיזה.

לטענת התובעת 1 בהליך האחר, היא הפעילה בעת הרלוונטית בית דפוס ברישיון במקום הנכס (ר' סעיף 1 בכתב התביעה בהליך האחר) ובין התובעים בשני ההליכים נכרת הסכם בדבר רכישת ציוד דפוס ועלויות הדפסה.

גם בהליך האחר טענו התובעים למערכת יחסים עכורה בינם לבין הנתבעת, מאחר ותחת ידם הודפס העיתון המקומי, שמפעם לפעם יצאו כותביו בביקורת נוקבת על אופן התנהלות הרשות המקומית.

גם בהליך האחר טענו התובעים כי התנהלות הנתבעת מכוח צו הסגירה המנהלי מנוגדת לכל דין (ר' סעיף 9 בכתב התביעה בהליך האחר).

הנתבעת מפנה כי התובעת בהליך שלפניי, בעלת מניות בתובעת 1 בהליך האחר; כי שתי התובענות מושתתות על מסכת עובדתית זהה המגבשת עילות תביעה זהות ולטענתה, אין צורך בבירור שתיהן במקביל.

עוד טוענת הנתבעת כי אין בהעדר חפיפה מוחלטת בין כל העניינים הנדונים בשתי התובענות ובבעלי הדין עצמם, כדי לדחות הבקשה. מודגשים השלב הדיוני המתקדם בו מצוי ההליך האחר, החשש מקבלת החלטות סותרות וחיוב ממצאי ההליך את הצדדים במסגרת הדיונית שמלפניי.

התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה ובין היתר, עסקינן בשתי תביעות נפרדות כנגד הנתבעת ובבעלי דין שונים העוסקים בתחומים שונים. הודגש כי התובעת 1 בהליך האחר חבה בהוצאת רישיון עסק, בניגוד לתובעת בהליך שמלפניי, על אחריותה הנגזרת והשונה של הנתבעת בשני ההליכים. 

התובעת הוסיפה והפנתה למניה אחת הקיימת לה בתובעת 1 בהליך האחר, המשקפת פרומיל ממניותיה המונפקות, ללא זכות בעלות או ניהול.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, כתבי הטענות בהליכים השונים, השלבים הדיוניים בבירור שתי התובענות וממכלול נסיבות העניין - נחה דעתי כי דין הבקשה להתקבל.

סברתי כי ממצאים שיקבעו בהליך האחר, המצוי בשלב דיוני מתקדם בהשוואה להליך שמלפניי, יאפשרו לייעל, לפשט, ולהחיש את שעת הדיון בתיק זה ככל שתבוא ויביאו לחיסכון במשאבים ולנוחות דיונית לבעלי הדין.

ודברים בלשון אומרם:

" לערכאה הדנה בעניין מסורה סמכות שבשיקול דעת להורות על עיכוב דיון בהליך שלפניה עד להכרעה בהליך אחר המעורר שאלות דומות... נדרש כי בשני ההליכים תידון סוגיה מהותית זהה, אם כי אין דרישה לחפיפה מוחלטת בין כל העניינים הנדונים... במניין שיקוליו יביא בית המשפט בחשבון את זהות השאלות השנויות במחלוקת, זהות בעלי הדין, יעילות הדיון, חסכון במשאבים ובפרט בזמן שיפוטי, מניעת הכרעות סותרות, נוחות בעלי הדין, הכרעה מהירה ואת מאזן הנוחות" (ר' רע"א 5642/11 דובק בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף ומס קניה תל אביב ( 21.11. 11).